Search Results

הברית הישראלית-דמוקרטית משתפים סיפור ליברלי ישראלי חדש, שליברלים באמריקה יכולים להזדהות איתו וירצו לקחת חלק בו. מציגים סיפור ליברלי ישראלי בפני סטודנטים ב-NYU מציגים את הסיפור הליברלי הישראלי בכנס של קרן רודרמן פאנל על אלימות במשפחה ואלימות מינית, בהשתתפות מומחיות מישראל ומארה"ב (יחד עם הציונים הפרוגרסיביים של קליפורניה) מציגים סיפור ליברלי ישראלי בפני סטודנטים ב-NYU 1/5 מי אנחנו מה אנחנו עושים הצטרפו אלינו בואו לעזור לנו לבנות גשר! שם פרטי שם משפחה כתובת אימייל I agree to the terms & conditions הרשמה תודה שנרשמת!

גאווה ותיקון "זו הדרך לדבר על ישראל. השיחה "גאווה ותיקון" מספקת תשובה לשאלה האם את יכולה להיות פרוגרסיבית וציונית, והתשובה היא כן." משתתפת אמריקאית בשיחת "גאווה ותיקון " את פרוגרסיבית? אתה ליברל? נלחמים על צדק ושלום? מעולה, גם אנחנו. בשיחה (לא הרצאה!) "גאווה ותיקון", אנחנו נספר את הסיפור הפחות מסופר של ישראל: לא רק המהפכה של הקהילה הגאה אלא גם התנועות האזרחיות שנלחמות על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק; לא רק ההתבססות כמעצמת אקלים אלא המרדף אחרי חופש דת לכל זרמי היהדות; לא רק צמצום הפערים העדתיים אלא המאבק המתמשך לצדק ולשלום ישראלי-פלסטיני, גם במהלך המלחמה הטראגית בעזה. בעולם שאחרי טבח ה-7 באוקטובר, חשוב יותר מאי פעם להיות מסוגלים להחזיק גם ערכים ליברליים כמו שלום, צדק וגיוון וגם לתמוך בישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית. בשיחה הזו אנחנו נטען שפרוגרסיבים וליברלים בארה"ב לא צריכים לוותר על ערכיהם אם הם תומכים בישראל, אלא להפך - שערכים פרוגרסיביים וליברליים ותמיכה בישראל הולכים יד-ביד . ​ תוכלו לא רק לשמוע על ההתקדמות של ישראל, אלא לשאול את השאלות הקשות על המצב כיום ועל הדרך שעוד נותרה, ועל מה שאנחנו - ליברלים בישראל ובארה"ב גם יחד - יכולים לעשות כדי ליצור ישראל טובה, חופשית וצודקת יותר. ​

חדשות ואירועים סדנת דיפלומטיה ציבורית עם דיפלואקט פגישה עם שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס פגישה עם מצליפת האופוזיציה, חה"כ מרב בן ארי שיחה על השינויים העוברים על אמריקה הליברלית עם משלחת סטודנטים מקולג' שלם שיחה עם מילואימניקים בחזית על יחסי ישראל ואמריקה הליברלית מדברים בכנסת על חיזוק הקשר עם צעירים יהודים באמריקה שיחה עם מכינת יסודות שיחה עם קול עמי קריית ענבים שיחה עם מכינת גליל עליון - איך לדבר על ישראל בקמפוס? מדבר עם תא הסטודנטים ברוח יש עתיד באוניברסיטה העברית שיחה עם מכינת רוח נכון על ארה"ב, ישראל ועתיד היחסים השתתפות בכנס יהדות התפוצות של קבוצת ראות ומשרד החוץ הישראלי פאנל על אלימות במשפחה ואלימות מינית, בהשתתפות מומחיות מישראל ומארה"ב פגישה עם חה"כ רם בן ברק, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ארוחת ערב עם משלחת מנהיגים פרוגרסיביים בתל אביב סדנאות "איך לדבר ליברלית" עם פעילי מילואימניקים בחזית שיחה עם מכינת עין פרת על יחסי ישראל והדמוקרטים שיחה עם סטודנטים מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון דיון עם שגרירות ארה"ב בישראל דיאלוג אקלים ומים בין ישראל וקליפורניה הרצאה בסמינר של קבוצת ראות על ההזדמנויות לישראל בשיח הפרוגרסיבי שיחה עם מכינת אדרת על יחסי ישראל והמפלגה הדמוקרטית פגישה עם חבר הכנסת מוסי רז (מרצ) בתקשורת טור דעה בווינט: הוריקן מערבי (עברית בלבד) פודקאסט: ציונות ופרוגרסיביות - הילכו שתיהן יחדיו (עברית בלבד) מצוטטים בתקשורת: האם ישראל יכולה לבנות גשר עם יהודים פרוגרסיביים? טור דעה בווינט: כשמחוקקים אמריקאים מזהירים את ישראל מקיצונים, זה מתוך דאגה (עברית בלבד) Times of Israel: מדוע אנחנו צריכים ברית ישראלית-דמוקרטית? (אנגלית בלבד)

מה העמדה הפוליטית שלכם? במי אתם תומכים? אנחנו לא תומכים באף מפלגה או מועמדים מסוימים בישראל. עם זאת, כארגון ציוני ליברלי, אנחנו תומכים בכל מי ששותף למחויבות שלנו לאופי הציוני והליברלי של ישראל, ללא קשר לעמדות פוליטיות. מי תומך בכם? בשלב זה, כל העשייה שלנו היא על בסיס התנדבותי - אנחנו לא נתמכים בידי אף ארגון, ממשלה או תורם פרטי. לעולם לא נקבל תמיכה מתעשיות או מאישים הפועלים נגד הערכים שלנו, כמו תעשיית דלקי המאובנים או תעשיית התרופות. אם אתם הברית הישראלית-דמוקרטית, האם זה אומר שאתם תומכים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב ובמועמדים שלה?" אנחנו מכבדים את הריבונות של העם האמריקאי ואת זכותם לבחור את מי שימצאו לנכון לכל תפקיד ציבורי. אנחנו מחויבים לקשר בין ישראל והמפלגה הדמוקרטית. בהתאם, אנחנו נתמוך בכל מועמד או מועמדת דמוקרטיים המחויבים לביטחונה, שגשוגה ומעמדה הבינלאומי של ישראל. אנחנו גם לא אנטי-רפובליקנים, אך כארגון המחויב לליברליות ולקדמה, לעתים קרובות אנחנו במחלוקת עם שמרנים. אתם דוגלים ב-"ציונות ליברלית" - מה זה ציונות ליברלית?" בתפיסתנו, ציונות היא האמונה שלישראל יש את הזכות להתקיים כמדינה יהודית-דמוקרטית בטוחה ומשגשגת. בהתאם, כל מי שמקבל את ההגדרה הזו הוא ציוני. לפי הקונספט הליברלי של הציונות, ציונות לא צריכה להיות על חשבון אף אחד אחר. בפרט, זה אומר שאנחנו מכירים ומכבדים את זכותם של הפלסטינים לחיות בחופש ובשלום. כארגון ציוני ליברלי, אנחנו מאמינים ששני הרכיבים האלו - מדינת ישראל יהודית-דמוקרטית בטוחה ומשגשגת וזכותם של הפלסטינים לחיות בחופש ובשלום - לא רק שלא סותרים זה את זה אלא גם משלימים זה את זה. אז אתם בעד או נגד פתרון שתי-המדינות? אנחנו לא מתעסקים עם פתרונות ספציפיים, כולל לא עם פתרון שתי-המדינות. פתרונות הם תוכניות מדיניות, שמטרתן היא להגשים חזון - אנחנו מעדיפים להתמקד בחזון. החזון שלנו של ציונות ליברלית, המוזכר בפירוט בשאלה הקודמת, הוא חזון של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית בטוחה ומשגשגת. בהתאם אנחנו - יחד עם 65% מהישראלים, לפי סקר של הברית הישראלית-דמוקרטית - נתמוך בכל פתרון שיבטיח את החזון הזה. אני פרוגרסיבי. למה ישראל צריכה לעניין אותי? יש כמה סיבות טובות. ראשית, ישראל היא בעלת ברית מרכזית של ארה"ב, ושתי המדינות לא רק חולקות אינטרסים ביטחוניים משותפים אלא גם אינטרסים אזרחיים משותפים - ובהיבטים רבים, מפיתוח טכנולוגיות אקלים ועד בריאות הציבור, ישראל היא מעצמה פרוגרסיבית. למעשה, סקר של הברית הישראלית דמוקרטית גילה כי 90% מהישראלים חושבים שלישראל יכול להיות תפקיד חיובי בעולם: העבודה שלנו היא לדאוג שזה יקרה. שנית, עצם הסיפור של ישראל ושל הציונות הוא פרוגריסיבי - עם בלי בית, מפוצל ונרדף השב למולדתו כדי לבנות "חברת מופת": מדינה יהודית-דמוקרטית חופשית, צודקת ומכילה. לבסוף, ואולי החשוב מכל, למרות כל ההישגים והקדמה, לישראל יש דרך ארוכה לעבור עד שתהיה "חברת מופת". בברית הישראלית-דמוקרטית אנחנו מאמינים שאקטיביסטים ליברליים, ישראלים ואמריקאים כאחד, יכולים וצריכים לעבוד יחד - להחליף רעיונות ושיטות, לשלב כוחות ומאמצים ולהפוך את שתי המדינות לחברות טובות יותר, חופשיות יותר וצודקות יותר. אם אתם מתעלמים מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, האם אתם לא עוד ארגון הסברה?" אנחנו לא מתעלמים מהסכסוך הישראלי-פלסטיני - להפך! בהרצאות ובסדנאות שלנו אנחנו מנהלים שיח ביקורתי, מורכב ומקיף על הסכסוך, ומעודדים משתתפים לשאול שאלות קשות. כארגון שמחויב לקדמה ולשיפור, אנחנו יודעים שלישראל יש עוד דרך ארוכה לעבור בהיבטים רבים - והסכסוך הוא לחלוטין אחד מהם. עם זאת, אנחנו גם מבינים שחיי היום-יום שלנו מושפעים מעוד נושאים ואתגרים, חשובים לא פחות מהסכסוך. זה יהיה לא הגיוני ולא אחראי לא להתמודד עם האיום שיוצרים שינויי אקלים, להיאבק על שוויון מגדרי או להעלות מודעות לבריאות הנפש. למעשה, סקר של הברית הישראלית-דמוקרטית מצא שרק 25% מהישראלים יותר מודאגים מאתגרי ביטחון לאומי מאשר מאתגרים אזרחיים - בשעה ש-35% יותר מודאגים מנושאים כמו הכלכלה, הבריאות ויחסי דת-ומדינה. אותו סקר מצא גם ש-77% מהישראלים מאמינים שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא נושא חשוב בציבוריות הישראלית, אך שיש גם נושאים נוספים חשובים לא פחות. אנחנו מאמינים שאקטיביסטים ליברליים בישראל ובארה"ב, המחויבים לאג'נדות ליברליות, יכולים לא רק לשתף פעולה סביב הנושאים האלו - אלא גם, באמצעות שיתופי פעולה אזרחיים, לפתח הבנה מורכבת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לישראל יש את הפגמים שלה, אבל למה לדבר עליהם בחוץ? לא יהיה עדיף להציג את הצד הטוב של ישראל?" אנחנו מציגים את "הצד הטוב" של ישראל, אבל בפני עצמו זה לא מספיק - כשמנהלים שיח עם קהל פרוגרסיבי, זה לא מספיק להתגאות בהישגים הקיימים (ולמען הסר ספק, יש הרבה במה להתגאות). כשאנשים שומעים רק חדשות טובות, הם נוטים לחשוד שמנסים למכור להם משהו או שעושים עליהם מניפולציות - אנחנו לא פועלים ככה. כשמתנהלים מול קהלים פרוגרסיביים, שבאופן עקבי פועלים לטובת קדמה, חשוב להציג גם את החלקים הפחות-זוהרים של ישראל, את הנושאים ואת הזוויות שבהם אנחנו לא טובים כמו שהיינו רוצים להיות - ולא פחות חשוב מכך, לחשוב ולדבר על מה אנחנו עושים כדי להשתפר.

איך לדבר ליברלית "לדבר עם השמאל בארה"ב בשפה שהוא יכול להזדהות איתה זה הדבר הכי אפקטיבי שאפשר לעשות כשמדברים על ישראל, וזה בדיוק מה שאני עומד לעשות." משתתף אמריקאי בסדנת "איך לדבר ליברלית" "הידע שקיבלתי בסדנה עוזר לי להימנע מטעויות כשאני מדבר על ישראל." משתתף ישראלי בסדנת "איך לדבר ליברלית" הדיפלומטיה הציבורית ("הסברה") של ישראל נכשלת, אבל לא בגלל מחסור בדוברים נלהבים - אלא בגלל מחסור בידע ובהיכרות עם הערכים והתפיסות הליברליים של המפלגה הדמוקרטית. לכן דוברים ישראלים לרוב מתקשים ליצור גשרים. אנחנו מאמינים שכדי לספר, באופן מקיף, את "הצד שלנו" בסכסוך, עם הדקויות והמורכבויות שלו, זה לא מספיק לדבר אנגלית - אנחנו צריכים לדבר ליברלית. בסדנה הזו, אנחנו נציג אסטרטגיה ליברלית לדיפלומטיה ציבורית: מהיסודות של האידיאולוגיה הפרוגרסיבית ואיך היא תופסת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דרך הצגת חמשת העקרונות ל-"איך לדבר ליברלית", ועד ביקורות נפוצות על ישראל - והתשובה הליברלית להן. שאלות ותשובות: איך לדבר ליברלית

!נשמח לשמוע מכם יש לכם משהו להגיד לנו? רוצים לקבוע אתנו שיחה, הרצאה או סדנה? מכירים או מנהלים ארגון חברה אזרחית ששותף לאג'נדה שלנו? נשמח אם תעדכנו אותנו! שלחו תודה שכתבתם לנו. מבטיחים לענות בהקדם זמינים בכל הרשתות: בטוויטר , ב פייסבוק ובאינסטגרם

Getting to Know Dem "זה מדאיג לראות כמה מעט אנחנו בישראל יודעים על ארה"ב ועל החשיבות שלה לקיומה של ישראל. השיחה Getting to Know Dem ממש עוזרת להעלות מודעות לזה." משתתפת ישראלית בשיחת Getting to Know Dem המפלגה הדמוקרטית היא לא רק מפלגת השלטון בוושינגטון - היא גם המפלגה שמייצגת את הרוב באמריקה, את רוב הצעירים באמריקה ואת רוב היהודים באמריקה. ועם זאת, כמה אנחנו בישראל יודעים על המפלגה שמקדמת ערכים ליברליים, אותם ערכים שישראל זקוקה להם כדי לשרוד כמדינה יהודית-דמוקרטית? ​ בשיחה הזו, אנחנו נדבר על האידיאולוגיה של המפלגה הדמוקרטית; מדיניות החוץ הדמוקרטית של ממשל ביידן; על הערכים והאינטרסים התואמים והסותרים של ארה"ב ושל ישראל; ועל איך יחסי ארה"ב-ישראל יכולים וצריכים להיראות בעשורים הקרובים. ​

הערכים שלנו Photos by Flaticon "צדק צדק תרדוף" (דברים, ט"ז 20) ​ "הקשת המוסרית של היקום היא ארוכה אך היא נעה אל עבר הצדק" (ד"ר מרטין לותר קינג הבן) ​ צדק הוא ערך ליבה ביהדות. הוא גם ערך ליבה של התנועה הציונית, החותרת ליצור חברת מופת. הוא גם ערך ליבה באידיאולוגיה הליברלית: כדי לחיות באופן חופשי, כולנו צריכים לקבל יחס שווה ונקודת פתיחה הוגנת. ​ הברית הישראלית-דמוקרטית מחויבת לצדק בכל היבטיו: עדתי, סביבתי, חברתי, מגדרי ועוד. אנחנו מכירים בכך שלישראל יש הישגים רבים בחזיתות השונות של המאבק לצדק, ובה-בעת שיש דרך ארוכה עוד לפניה. אנחנו הולכים בדרך הזו, יחד עם שותפינו בארה"ב. הקהילה הגאה אהבה זו אהבה. ​ זה אמור להיות פשוט: לכל אחד ואחת יש את הזכות לאהוב את מי שהם רוצים, איך שהם רוצים וכמה שהם רוצים. מצעד הגאווה בתל אביב הוא אירוע בסדר גודל עולמי, הקהילה הגאה מיוצגת יותר מאי פעם בשירות המדינה, באקדמיה, במגזר הפרטי ובתרבות הפופולרית, ו-93% מהישראלים הליברלים תומכים בשוויון זכויות מלא לקהילה הגאה. ​ אבל אנחנו עוד רחוקים משוויון מלא: בישראל זוגות חד-מיניים לא יכולים לאמץ או להתחתן; הסיכוי של טרנסג'נדרים לסבול מאלימות או להשתמש בסמים משמעותית גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית; ו-86% מהישראלים הליברלים מאמינים שהחברה שלנו עדיין נגועה בהומופוביה ובטרנספוביה. ​ חברה שנכשלת בהתמודדות עם האתגרים האלו לעולם לא תשיג צדק אמתי. LGBTQ+ שוויון מגדרי זכויות נשים הן זכויות אדם. ​ נשים מובילות בכל מגזר בחברה הישראלית, מהחברה האזרחית המשגשגת ועד תעשיית ההייטק. 81% מהישראלים הליברלים מאמינים שמהפכת MeToo הייתה צעד משמעותי במאבק באלימות מינית. ​ ועדיין, ישראל - בדיוק כמו ארה"ב - סובלת מפערי שכר, ו-75% מהישראלים הליברלים מאמינים שאנו עוד רחוקים משוויון בשוק העבודה. נשים הן מיעוט בכל פקולטה במקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה בישראל, וכל אישה תעבור, ככל הנראה יותר מפעם אחת, הטרדה מינית. ​ לא צריך להיות אישה כדי להילחם בעבור שינוי - כל שצריך להיות הוא הגון. Gender Equality מאבק בשינויי אקלים שינויי אקלים הם האיום הקיומי של זמננו. ​ בהיעדר פעולה נחושה ושאפתנית, בעוד שנים אנשים לא יילחמו על לאומיות או דת - הם יילחמו על אוכל ומים. בארץ ישראל, ש-60% משטחה הוא מדבר ויש לה רצועת חוף של כמעט 200 קילומטרים, האיום חמור במיוחד. ​ תעשיית ההייטק הישראלית יחד עם הסביבה המאתגרת הפכה את ישראל למעצמת אקלים, עם פיתוחים טכנולוגיים במגוון תחומים: מאנרגיה מתחדשת דרך התפלת מים ועד חקלאות חכמה. ועדיין, 94% מהאנרגיה בישראל מקורה בדלקי מאובנים, זיהום האוויר בישראל הוא גבוה מהממוצע ב-OECD וחינוך סביבתי - ללמד ילדים ונוער על האיום הקיומי של זמננו - בקושי קיים. ​ חיים רבים מספור, ישראלים ופלסטינים גם יחד, יאבדו אם לא נפעל יחדיו. Climate Action Religious Freedom בריאות הנפש אנחנו חיים בעידן של התמודדות.​ ​ דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה - כל אלו מתפשטים כמו מגפה, בין בשל "הלחץ להיות מושלם" שיוצר מיצג השווא של הרשתות החברתיות ובין שבשל העול הכלכלי, החברתי והרגשי של להיות אדם צעיר במאה ה-21. מגפת הקורונה רק החמירה את המצב, ובמדינה בקונפליקט כמו ישראל חרדות ופוסט-טראומה הן בכל מקום. ​ מדיניות בריאות נפש מתמודדת עם שורת אתגרים, אפילו יותר מבריאות הגוף, בעיקר בשל היעדר משאבים ומודעות: למעשה, 80% מהישראלים הליברלים טוענים שאין מספיק מודעות לאתגרי בריאות הנפש. אנחנו חייבים להילחם בסטיגמה שמודבקת למתמודדים, לספק ידע וכלים לצעירים כדי שיזהו, יגיבו ויתמודדו עם קשיים ולהעניק רשת ביטחון חברתית למי שזקוקים לעזרה. ​ אנחנו אומרים, "העיקר הבריאות". בריאות הנפש היא לא יוצאת דופן. Mental Health חופש דת לאף אחד אין מונופול על היהדות. ​ ​ ישראל היא מדינה יהודית, אבל מונופולים דתיים כמו הרבנות הראשית לא תורמים לאופייה היהודי - 76% מהישראלים הליברלים מאמינים בכך. ​ כמדינה דמוקרטית, ישראל חייבת לאפשר חופש תפילה באתריה הקדושים, לאפשר תחבורה ציבורית בשבת בערים ובשכונות חילוניות, לפרק את המונופולים הדתיים שרק מרחיקים אזרחים מהדת, ולחנך לפלורליזם דתי. כולנו נבראנו בצלמו ובדמותו. אף אחד ואחת לא צריכים להיות מודרים. שלום ישראלי-פלסטיני מלחמה היא גיהנום. ​ ​ איש לא מבין את מחיר המלחמה יותר מאלו המשלמים אותו. ישראלים לא נהנים לשלוח את ילדיהם, שנה אחרי שנה, להילחם, להרוג ולמות. השלטון הצבאי המתמשך על מיליוני פלסטינים מטיל עול כבד - רגשית, חברתית וכלכלית - על החברה הישראלית, מעבר להיותו פסול מוסרית. ​ אבל העובדה ששלום צריך להיעשות, אין משמעה שניתן לעשותו בקלות. נסיגות טריטוריאליות נענו ברקטות ובמנהרות טרור, הצעות שלום נדחו והמנהיגות הפלסטינית קראה וקוראת להיעלמותה של ישראל מהמפה. בשעה שסקר אחרי סקר מראה שישראלים עדיין תומכים בשלום, יש להם הרבה סיבות להיות סקפטיים בנוגע לתוחלת של השגתו. ​ זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לנסות. ההפך הוא הנכון: אנחנו לא מתחבאים מאחורי הגנות פשטניות (כמו "הסכסוך הוא מורכב") או דרישות שטחיות (כמו "הכיבוש צריך להסתיים"). במקום, אנו מעודדים שיח ביקורתי ומקיף בנוגע לסכסוך, על הדקויות, המורכבויות והפגמים שבו, בתור הדרך היחידה להשיג התקדמות - ולבסוף, גם שלום. ​ הסכסוך הוא מסובך. זה לא אומר שניתן להתעלם ממנו. The Conflict

טובים יותר ביחד "מה שאמרת עכשיו הוא קריטי... זו צריכה להיות הדרך שלנו למסגר את המאבק לשינוי." משתתפת אמריקאית בדיאלוג "טובים יותר ביחד" מאבק בשינויי אקלים. שוויון מגדרי. זכויות לקהילה הגאה. בריאות הציבור. ליברלים בישראל ובארה"ב גם יחד מחויבים לנושאים החשובים האלו ולרבים נוספים. כשהמחויבות לשינוי היא משותפת - גם המאמץ הוא משותף. התכנית "טוב יותר ביחד" בונה גשרים בין פעילים ליברלים מארה"ב ומישראל - כך שיכירו אלו את אלו, יוכלו לספר את הסיפורים שלהם, יחליפו רעיונות ושיטות וישלבו כוחות במאבקיהם.

בין ירושלים לוושינגטון בעידן של שינויי אקלים, טכנולוגיות משתנות ומגפות עולמיות, יחסי ארה"ב-ישראל לא יכולים - ולא צריכים - להתבסס רק על האתגרים של המזרח התיכון. אנחנו עובדים יחד עם נבחרי ציבור, משרתי ציבור ומכוני מחקר לגיוון הרכיבים של הדיאלוג האסטרטגי בין ארה"ב לבין ישראל, כך שיכלול יותר אג'נדות אזרחיות, בפרט בנושאים בהם יש לישראל יתרון יחסי כמו בריאות הציבור וטכנולוגיות אקלים.

התוכניות של הברית הישראלית-דמוקרטית גאווה ותיקון Getting to Know Dem איך לדבר ליברלית טובים יותר, ביחד בין ירושלים לוושיגנטון בואו נדבר! I'm From... שלחו Thanks for submitting!

הצוות רותם אורג, מייסד ומנהל רותם אורג הוא חוקר, מרצה, פעיל פוליטי והמייסד של הברית הישראלית-דמוקרטית. הוא המייסד והעורך הראשי של הוושינגטון אקספרס, פלטפורמה דיגיטלית בעברית המסקרת ומנתחת פוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית. בעבר שירת כיועץ פרלמנטרי לחבר וועדת החוץ והביטחון של הכנסת וכעוזר המחקר לשגריר ארה"ב בישראל לשעבר דן שפירו. לרותם תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (פכ"ם) מהאוניברסיטה העברית בירושלים; הוא בוגר תכנית המנהיגות הבינלאומית (IVLP) של משרד החוץ האמריקאי ומכון האנסן למנהיגות (HLI) של אוניברסיטת סן-דייגו, ומחבר הספר "לב ארי". עז בן-נון, יוצר תוכן עוז בן נון הוא שליח בקהילה יהודית בויסקונסין, בוגר תכנית "עמיתי ברונפמן" ויחידת "אגוז". הוא כותב ויוצר תוכן בברית הישראלית-דמוקרטית, הכתיבה שלו מתמקדת ביהדות אמריקה, במרחבים ובאידיאולוגיות ליברליות ופרוגרסיביות בארה"ב וביחסן לישראל. הוועד המנהל נועם דלג'ו נועם דלג'ו היא יועצת גיוס לחברות הייטק מרחבי העולם. סרן (במיל'), נועם שירתה כראש מחלקת גיוסי חו"ל, והייתה אחראית לסייע לעולים לישראל שמתגייסים לצה"ל. כחלק משיפור תהליך העלייה והגיוס, נועם הקימה מרכז מידע בין-לאומי ביחידה ופיתחה מספר כלים חברתיים וטכנולוגיים. נועם היא סטודנטית לתואר שני בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן ובעלת תואר ראשון במדעי המדינה ובקרימינולוגיה; בוגרת תכנית ההכשרה של Stand With Us ובוגרת הכשרת הסגלים הפרלמנטריים של מרכז ליבא. מוחמד קרינאוי מוחמד קרינאוי הוא איש עסקים, מנכ"ל חברת עבודות עפר מהגדולות בנגב ופעיל פוליטי למען שותפות יהודית-ערבית ולהגברת ההשתתפות של ערביי ישראל בפוליטיקה הארצית. מוחמד מוביל את הפעילות של מפלגת יש עתיד במגזר הערבי בדרום הארץ ומקדם מול שרים, חברי כנסת ונבחרי ציבור שורה ארוכה של נושאים הקשורים בחברה הערבית, בהם תשתיות, חינוך ומאבק בפשיעה. ליטל שוורץ ליטל שוורץ היא אקטיביסטית פוליטית למען זכויות אדם, שוויון ושלום, ואשת תקשורת בעלת ניסיון במגזר הציבורי והפרטי. בעלת זיקה לתחומי הגנת הסביבה והתמודדות עם משבר האקלים, בעבר ליטל שימשה כיועצת תקשורת לשרה להגנת הסביבה ולחברת כנסת, וכן כעורכת חדשות באתרים המובילים בישראל. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה (פכ"ם) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נועה מאיר בעלת ניסיון עשיר במגזר השלישי והציבורי, בתחומי דיפלומטיה ותקשורת בינלאומית. כיהנה במספר תפקידים בכירים בליבת היחסים בין ישראל לארה״ב, ביניהם: ראש מדור צפון אמריקה בחטיבת קשרי חוץ (דרגת רס״ן); דוברת עבור התקשורת הצפון אמריקאית בדובר צה״ל; שליחת צה״ל והסוכנות היהודית בארגון הלל של אוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון; מנהלת מרכז ישראל בארגון מקומי העובד עם הפדרציה היהודי (זכתה בפרס מפדרציית וושינגטון רבתי עבור יוזמה והובלה של תכנית נוער); מנהלת תגלית אקסל, תכנית מנהיגות עסקית יוקרתית לסטודנטים יהודים מצטיינים מצפון אמריקה; מנהלת פרויקטים מיוחדים בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. כמו כן, ייעצה והנחתה השתלמות בנושא דיפלומטיה ציבורית לבכירי משרד החינוך, ולפני כן כיהנה כמנכ״לית מייסדת של פורום צ׳רני לדיפלומטיה חדשה. בעלת תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מאוניברסיטת ת״א; מתנדבת בלובי 99. עידו דמבין עו״ד עידו דמבין הוא מנכ״ל מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה. טרם הצטרף למולד, שימש עידו דירקטור ישראל של ארגון itrek בניו יורק, ולפני כן עבד כיועץ במשלחת ישראל ל-OECD בפריז וכעורך דין במשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות׳. עידו הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בזכויות אדם מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. הוא משמש גם כפרשן לחברה ופוליטיקה אמריקאית, וכותב את הבלוג ״מר דמבין הולך לוושינגטון״. עו"ד אלמוג דיין אלמוג דיין היא עורכת דין ואקטיביסטית חברתית למען זכויות להט"ב ונשים, ספורטאית תחרותית לשעבר. במסגרת פעילותיה החברתיות הקימה את פורום 'קשת הצדק – משפטנים למען זכויות הקהילה הגאה' וכיהנה כמנכ"לית עמותת 'מועדון ספורט גאה'. בין השיגיה הבולטים: הבעת תמיכה פומבית בקהילה הגאה ע"י לשכת עוה"ד, תיקון חוק איסור אלימות בספורט כך שיגן מקריאות גנאי על רקע נטייה מינית, קמפיין ממשלתי ראשון מסוגו נגד להט"בפובייה בספורט, מערך ייעוץ משפטי וסיוע לנפגעי תקיפה מינית בתוך הקהילה הגאה. כיום בעלת משרד עו"ד בתחום המסחרי-אזרחי, יועצת בתחום הביו-טכנולוגיה ומתרגלת בבית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן. בעבר שימשה כעו"ד במחלקה המסחרית בפירמה גיסין ושות', וכמנהלת הכללית של קהילת ספורט אונליין המונה מעל 100 אלף חברים ושל עסק המחבר בין נותני שירות בתחום הספורט ללקוחות. השכלתה האקדמית כוללת תארים ראשונים במשפטים ובממשל ותואר שני במשפטים. כספורטאית תחרותית הייתה אלופת עולם בהרמת כוח (ארגון IPA), מחזיקת שיא העולם בלחיצת חזה (בהווה), אלופת ישראל בהרמת משקולות ואלופת ישראל בפיתוח גוף (ארגון IFBB). השותפים