הערכים שלנו
Photos by Flaticon
"צדק צדק תרדוף" (דברים, ט"ז 20)
"הקשת המוסרית של היקום היא ארוכה אך היא נעה אל עבר הצדק" (ד"ר מרטין לותר קינג הבן)
צדק הוא ערך ליבה ביהדות. הוא גם ערך ליבה של התנועה הציונית, החותרת ליצור חברת מופת. הוא גם ערך ליבה באידיאולוגיה הליברלית: כדי לחיות באופן חופשי, כולנו צריכים לקבל יחס שווה ונקודת פתיחה הוגנת.
הברית הישראלית-דמוקרטית מחויבת לצדק בכל היבטיו: עדתי, סביבתי, חברתי, מגדרי ועוד. אנחנו מכירים בכך שלישראל יש הישגים רבים בחזיתות השונות של המאבק לצדק, ובה-בעת שיש דרך ארוכה עוד לפניה. אנחנו הולכים בדרך הזו, יחד עם שותפינו בארה"ב.
הקהילה הגאה
אהבה זו אהבה.
זה אמור להיות פשוט: לכל אחד ואחת יש את הזכות לאהוב את מי שהם רוצים, איך שהם רוצים וכמה שהם רוצים. מצעד הגאווה בתל אביב הוא אירוע בסדר גודל עולמי, הקהילה הגאה מיוצגת יותר מאי פעם בשירות המדינה, באקדמיה, במגזר הפרטי ובתרבות הפופולרית, ו-93% מהישראלים הליברלים תומכים בשוויון זכויות מלא לקהילה הגאה.
אבל אנחנו עוד רחוקים משוויון מלא: בישראל זוגות חד-מיניים לא יכולים לאמץ או להתחתן; הסיכוי של טרנסג'נדרים לסבול מאלימות או להשתמש בסמים משמעותית גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית; ו-86% מהישראלים הליברלים מאמינים שהחברה שלנו עדיין נגועה בהומופוביה ובטרנספוביה.
חברה שנכשלת בהתמודדות עם האתגרים האלו לעולם לא תשיג צדק אמתי.
שוויון מגדרי
זכויות נשים הן זכויות אדם.
נשים מובילות בכל מגזר בחברה הישראלית, מהחברה האזרחית המשגשגת ועד תעשיית ההייטק. 81% מהישראלים הליברלים מאמינים שמהפכת MeToo הייתה צעד משמעותי במאבק באלימות מינית.
ועדיין, ישראל - בדיוק כמו ארה"ב - סובלת מפערי שכר, ו-75% מהישראלים הליברלים מאמינים שאנו עוד רחוקים משוויון בשוק העבודה. נשים הן מיעוט בכל פקולטה במקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה בישראל, וכל אישה תעבור, ככל הנראה יותר מפעם אחת, הטרדה מינית.
לא צריך להיות אישה כדי להילחם בעבור שינוי - כל שצריך להיות הוא הגון.
מאבק בשינויי אקלים
שינויי אקלים הם האיום הקיומי של זמננו.
בהיעדר פעולה נחושה ושאפתנית, בעוד שנים אנשים לא יילחמו על לאומיות או דת - הם יילחמו על אוכל ומים. בארץ ישראל, ש-60% משטחה הוא מדבר ויש לה רצועת חוף של כמעט 200 קילומטרים, האיום חמור במיוחד.
תעשיית ההייטק הישראלית יחד עם הסביבה המאתגרת הפכה את ישראל למעצמת אקלים, עם פיתוחים טכנולוגיים במגוון תחומים: מאנרגיה מתחדשת דרך התפלת מים ועד חקלאות חכמה. ועדיין, 94% מהאנרגיה בישראל מקורה בדלקי מאובנים, זיהום האוויר בישראל הוא גבוה מהממוצע ב-OECD וחינוך סביבתי - ללמד ילדים ונוער על האיום הקיומי של זמננו - בקושי קיים.
חיים רבים מספור, ישראלים ופלסטינים גם יחד, יאבדו אם לא נפעל יחדיו.
בריאות הנפש
אנחנו חיים בעידן של התמודדות.
דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה - כל אלו מתפשטים כמו מגפה, בין בשל "הלחץ להיות מושלם" שיוצר מיצג השווא של הרשתות החברתיות ובין שבשל העול הכלכלי, החברתי והרגשי של להיות אדם צעיר במאה ה-21. מגפת הקורונה רק החמירה את המצב, ובמדינה בקונפליקט כמו ישראל חרדות ופוסט-טראומה הן בכל מקום.
מדיניות בריאות נפש מתמודדת עם שורת אתגרים, אפילו יותר מבריאות הגוף, בעיקר בשל היעדר משאבים ומודעות: למעשה, 80% מהישראלים הליברלים טוענים שאין מספיק מודעות לאתגרי בריאות הנפש. אנחנו חייבים להילחם בסטיגמה שמודבקת למתמודדים, לספק ידע וכלים לצעירים כדי שיזהו, יגיבו ויתמודדו עם קשיים ולהעניק רשת ביטחון חברתית למי שזקוקים לעזרה.
אנחנו אומרים, "העיקר הבריאות". בריאות הנפש היא לא יוצאת דופן.
חופש דת
לאף אחד אין מונופול על היהדות.
ישראל היא מדינה יהודית, אבל מונופולים דתיים כמו הרבנות הראשית לא תורמים לאופייה היהודי - 76% מהישראלים הליברלים מאמינים בכך.
כמדינה דמוקרטית, ישראל חייבת לאפשר חופש תפילה באתריה הקדושים, לאפשר תחבורה ציבורית בשבת בערים ובשכונות חילוניות, לפרק את המונופולים הדתיים שרק מרחיקים אזרחים מהדת, ולחנך לפלורליזם דתי.
כולנו נבראנו בצלמו ובדמותו. אף אחד ואחת לא צריכים להיות מודרים.
שלום ישראלי-פלסטיני
מלחמה היא גיהנום.
איש לא מבין את מחיר המלחמה יותר מאלו המשלמים אותו. ישראלים לא נהנים לשלוח את ילדיהם, שנה אחרי שנה, להילחם, להרוג ולמות. השלטון הצבאי המתמשך על מיליוני פלסטינים מטיל עול כבד - רגשית, חברתית וכלכלית - על החברה הישראלית, מעבר להיותו פסול מוסרית.
אבל העובדה ששלום צריך להיעשות, אין משמעה שניתן לעשותו בקלות. נסיגות טריטוריאליות נענו ברקטות ובמנהרות טרור, הצעות שלום נדחו והמנהיגות הפלסטינית קראה וקוראת להיעלמותה של ישראל מהמפה. בשעה שסקר אחרי סקר מראה שישראלים עדיין תומכים בשלום, יש להם הרבה סיבות להיות סקפטיים בנוגע לתוחלת של השגתו.
זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לנסות. ההפך הוא הנכון: אנחנו לא מתחבאים מאחורי הגנות פשטניות (כמו "הסכסוך הוא מורכב") או דרישות שטחיות (כמו "הכיבוש צריך להסתיים"). במקום, אנו מעודדים שיח ביקורתי ומקיף בנוגע לסכסוך, על הדקויות, המורכבויות והפגמים שבו, בתור הדרך היחידה להשיג התקדמות - ולבסוף, גם שלום.
הסכסוך הוא מסובך. זה לא אומר שניתן להתעלם ממנו.