אנחנו לא תומכים באף מפלגה או מועמדים מסוימים בישראל. עם זאת, כארגון ציוני ליברלי, אנחנו תומכים בכל מי ששותף למחויבות שלנו לאופי הציוני והליברלי של ישראל, ללא קשר לעמדות פוליטיות.

בשלב זה, כל העשייה שלנו היא על בסיס התנדבותי - אנחנו לא נתמכים בידי אף ארגון, ממשלה או תורם פרטי. לעולם לא נקבל תמיכה מתעשיות או מאישים הפועלים נגד הערכים שלנו, כמו תעשיית דלקי המאובנים או תעשיית התרופות.

אנחנו מכבדים את הריבונות של העם האמריקאי ואת זכותם לבחור את מי שימצאו לנכון לכל תפקיד ציבורי. אנחנו מחויבים לקשר בין ישראל והמפלגה הדמוקרטית. בהתאם, אנחנו נתמוך בכל מועמד או מועמדת דמוקרטיים המחויבים לביטחונה, שגשוגה ומעמדה הבינלאומי של ישראל. אנחנו גם לא אנטי-רפובליקנים, אך כארגון המחויב לליברליות ולקדמה, לעתים קרובות אנחנו במחלוקת עם שמרנים.

בתפיסתנו, ציונות היא האמונה שלישראל יש את הזכות להתקיים כמדינה יהודית-דמוקרטית בטוחה ומשגשגת. בהתאם, כל מי שמקבל את ההגדרה הזו הוא ציוני. לפי הקונספט הליברלי של הציונות, ציונות לא צריכה להיות על חשבון אף אחד אחר. בפרט, זה אומר שאנחנו מכירים ומכבדים את זכותם של הפלסטינים לחיות בחופש ובשלום. כארגון ציוני ליברלי, אנחנו מאמינים ששני הרכיבים האלו - מדינת ישראל יהודית-דמוקרטית בטוחה ומשגשגת וזכותם של הפלסטינים לחיות בחופש ובשלום - לא רק שלא סותרים זה את זה אלא גם משלימים זה את זה.

אנחנו לא מתעסקים עם פתרונות ספציפיים, כולל לא עם פתרון שתי-המדינות. פתרונות הם תוכניות מדיניות, שמטרתן היא להגשים חזון - אנחנו מעדיפים להתמקד בחזון. החזון שלנו של ציונות ליברלית, המוזכר בפירוט בשאלה הקודמת, הוא חזון של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית בטוחה ומשגשגת. בהתאם אנחנו - יחד עם 65% מהישראלים, לפי סקר של הברית הישראלית-דמוקרטית - נתמוך בכל פתרון שיבטיח את החזון הזה.

יש כמה סיבות טובות. ראשית, ישראל היא בעלת ברית מרכזית של ארה"ב, ושתי המדינות לא רק חולקות אינטרסים ביטחוניים משותפים אלא גם אינטרסים אזרחיים משותפים - ובהיבטים רבים, מפיתוח טכנולוגיות אקלים ועד בריאות הציבור, ישראל היא מעצמה פרוגרסיבית. למעשה, סקר של הברית הישראלית דמוקרטית גילה כי 90% מהישראלים חושבים שלישראל יכול להיות תפקיד חיובי בעולם: העבודה שלנו היא לדאוג שזה יקרה. שנית, עצם הסיפור של ישראל ושל הציונות הוא פרוגריסיבי - עם בלי בית, מפוצל ונרדף השב למולדתו כדי לבנות "חברת מופת": מדינה יהודית-דמוקרטית חופשית, צודקת ומכילה. לבסוף, ואולי החשוב מכל, למרות כל ההישגים והקדמה, לישראל יש דרך ארוכה לעבור עד שתהיה "חברת מופת". בברית הישראלית-דמוקרטית אנחנו מאמינים שאקטיביסטים ליברליים, ישראלים ואמריקאים כאחד, יכולים וצריכים לעבוד יחד - להחליף רעיונות ושיטות, לשלב כוחות ומאמצים ולהפוך את שתי המדינות לחברות טובות יותר, חופשיות יותר וצודקות יותר.

אנחנו לא מתעלמים מהסכסוך הישראלי-פלסטיני - להפך! בהרצאות ובסדנאות שלנו אנחנו מנהלים שיח ביקורתי, מורכב ומקיף על הסכסוך, ומעודדים משתתפים לשאול שאלות קשות. כארגון שמחויב לקדמה ולשיפור, אנחנו יודעים שלישראל יש עוד דרך ארוכה לעבור בהיבטים רבים - והסכסוך הוא לחלוטין אחד מהם. עם זאת, אנחנו גם מבינים שחיי היום-יום שלנו מושפעים מעוד נושאים ואתגרים, חשובים לא פחות מהסכסוך. זה יהיה לא הגיוני ולא אחראי לא להתמודד עם האיום שיוצרים שינויי אקלים, להיאבק על שוויון מגדרי או להעלות מודעות לבריאות הנפש. למעשה, סקר של הברית הישראלית-דמוקרטית מצא שרק 25% מהישראלים יותר מודאגים מאתגרי ביטחון לאומי מאשר מאתגרים אזרחיים - בשעה ש-35% יותר מודאגים מנושאים כמו הכלכלה, הבריאות ויחסי דת-ומדינה. אותו סקר מצא גם ש-77% מהישראלים מאמינים שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא נושא חשוב בציבוריות הישראלית, אך שיש גם נושאים נוספים חשובים לא פחות. אנחנו מאמינים שאקטיביסטים ליברליים בישראל ובארה"ב, המחויבים לאג'נדות ליברליות, יכולים לא רק לשתף פעולה סביב הנושאים האלו - אלא גם, באמצעות שיתופי פעולה אזרחיים, לפתח הבנה מורכבת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אנחנו מציגים את "הצד הטוב" של ישראל, אבל בפני עצמו זה לא מספיק - כשמנהלים שיח עם קהל פרוגרסיבי, זה לא מספיק להתגאות בהישגים הקיימים (ולמען הסר ספק, יש הרבה במה להתגאות). כשאנשים שומעים רק חדשות טובות, הם נוטים לחשוד שמנסים למכור להם משהו או שעושים עליהם מניפולציות - אנחנו לא פועלים ככה. כשמתנהלים מול קהלים פרוגרסיביים, שבאופן עקבי פועלים לטובת קדמה, חשוב להציג גם את החלקים הפחות-זוהרים של ישראל, את הנושאים ואת הזוויות שבהם אנחנו לא טובים כמו שהיינו רוצים להיות - ולא פחות חשוב מכך, לחשוב ולדבר על מה אנחנו עושים כדי להשתפר.