top of page
  • תמונת הסופר/תRotem A. Oreg

שלושה דברים שחשוב לזכור על המבצע בעזה

לא רציתי לכתוב את הפוסט הזה - רציתי לכתוב על הפאנל האמריקני-ישראלי שלנו למאבק באלימות במשפחה ובאלימות מינית, שיקרה בשבוע הבא (14 באוגוסט, 8 בערב שעון ישראל). לצערי, אחרי כמה ימים של איומים, נגררנו לעוד סבב הסלמה. הברית הישראלית-דמוקרטית מאחלת לסיום מהיר של המבצע עם כמה שפחות נפגעים - ויש לנו כמה דברים שחשוב לומר:


ראשית, והחשוב מכל, כל אובדן חיים של חף מפשע הם טרגדיה, ואנחנו מצרים עליהם. צה"ל עושה כל מה שביכולתו - הסתמכות על מודיעין, היצמדות לדין הבינלאומי, שימוש בתחמושת מדויקת וכו' - כדי למזער את הפגיעה באזרחים. כאשר ארגוני טרור כמו הג'יהאד האסלאמי פועלים מתוך אוכלוסייה אזרחית, הם מנצלים באופן ציני את האוכלוסייה שלהם ומשתמשים בהם כמגן אנושי - פשע מלחמה.


שנית, חשוב להבחין בין יכולות וכוונות: לא נכחיש שישראל הרבה יותר חזקה מכל ארגון טרור בעזה, הן בהתקפה והן בהגנה (וראו הפסקה הבאה על כיפת ברזל). אבל Strong doesn't mean wrong: כשמדובר בכוונות, ברור לחלוטין מי ה-wrong פה: הג'יהאד האסלאמי יורה בלי לכוון לעבר אזרחים ישראלים בשעה שחייליו מסתתרים בבתי ספר ובמסגדים, ואילו ישראל מכוונת לפגוע אך ורק בפעילי ג'יהאד אסלאמי, ולא בחמאס ששולט ברצועת עזה (ובטח שלא באזרחים).


ולבסוף, כיפת ברזל - היא מצילה חיים, פשוטו כמשמעו. כאשר היא מיירטת רקטות שנורו לעבר אזרחים ישראלים היא מגינה על יהודים וערבים כאחד - ובכך מאפשרת לממשלה לנהל את הלחימה עם לחץ ציבורי מינימלי. זה מאפשר לצה"ל להיות מדוד ומתון, ובכך - כיפת ברזל מצילה חיים גם של פלסטינים.


מלחמה היא גיהינום, לכולם. אנו נושאים תפילתנו לשלום.


Commentaires


bottom of page