top of page
  • תמונת הסופר/תRotem A. Oreg

עכשיו זה זמנם של הציונים הפרוגרסיבים


"אחרי מאות שנים בגלות, ישראל היא חוף המבטחים של העם היהודי, שהיה ובמידה רבה הוא עדיין קבוצת מיעוט נרדפת. כפרוגרסיבי זה דבר שאני מאוד גאה לתמוך בו ולעזור לשמרו." במילים אלו מקסוול אלחנדרו פרוסט, המועמד הדמוקרטי לקונגרס מטעם המחוז העשירי של פלורידה, פותח את נייר המדיניות שלו שפורסם השבוע ב-Jewish Insider. בשעה שכארגון ישראלי אנחנו לא מתערבים בבחירות בארה"ב, שכן אנחנו מכבדים את הריבונות של העם האמריקאי לבחור את מי שיבחרו לכל תפקיד, אנחנו מרגישים מחויבים להעמיק במילים האלו, שנכתבו בידי מי שכנראה יהיה חבר הקונגרס הצעיר ביותר ב-3 בינואר.





ציונים פרוגרסיביים? כן, הם קיימים


פרוסט משמיע קול נדיר במחוזותינו: שציונות היא, במהותה, אידיאולוגיה פרוגרסיבית. ציונית היא האמונה שהעם היהודי שנרדף במשך מאות שנים זכאי לחיות במדינה עצמאית, בטוחה, דמוקרטית ושוחרת שלום. בקיצור, הוא אומר שלישראל יש זכות להתקיים.

באותה נשימה, ציונות פרוגרסיבית (או ציונות ליברלית, המושג שאנחנו מעדיפים) מוסיף מרכיב נוסף לכך: לישראל יש זכות להתקיים, וזה לא פוגע בזכותם של הפלסטינים לחיות בחופש, כבוד ושלום. האמונה הזו היא ערך ליבה של הברית הישראלית-דמוקרטית אבל היא גם מוצאת מקום בהצהרתו של פרוסט, שמתחייב להבטיח שישראלים ופלסטינים יוכלו לחיות אלו לצד אלו, חופשיים מאימת המלחמה.


ופרוסט הוא לא לבד - יש הרבה מאוד שחולקים את דעותיו (ואת דעותינו), שלא רואים סתירה בין תמיכה בזכותה של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה לבין התנגדות למדיניות ישראלית שפוגעת בסיכויים לשלום ומערערת את היציבות. למעשה, לא רק שאלו לא סותרות זו את זו אלא הן הולכות יד ביד: צדק הוא ערך ליבה ביהדות וכל אחד מהאבות המייסדים של ישראל, מהרצל ועד ז'בוטינסקי, חלם על שותפות יהודית-ערבית ועל שלום יהודי-ערבי. עשורים לאחר מכן, הגיע הזמן שאנחנו - ציונים פרוגרסיביים וציונים ליברליים - נגשים את החלומות שלהם.

25 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page