top of page
  • תמונת הסופר/תRotem A. Oreg

גאווה ותיקון: איך נציל את הברית עם אמריקה? (חלק רביעי בסדרה "להציל את הברית עם אמריקה")

אלברט איינשטיין אמר ש-"ניסוח הבעיה חיוני לפעמים יותר מפתרונה", ולכן הקדשנו את שלושת הכתבות הראשונות בסדרה להבנת הבעיה - מהי בכלל הברית עם אמריקה, מה הסכנות שניצבות בפניה ומדוע הן מתרחשות. אבל אי אפשר להישאר רק עם הצבעה על בעיות, ולכן את הכתבה הזו - האחרונה והחשובה מכולן - נקדיש לניסיון להציע פתרונות.



איינשטיין. ניסוח הבעיה חשוב יותר מפתרונה (קרדיט: ויקיפדיה)

אנחנו לא הראשונים שמנסים למצוא פתרון לבעיה שבלב היחסים של ישראל ושל אמריקה הליברלית. אחד הפתרונות שחוזרים על עצמם לרוב הוא לזנוח לחלוטין את הליברלים ובמקום זאת לחזק את הקשר עם השמרנים בארה"ב - המפלגה הרפובליקנית, נבחריה ובוחריה.

זו טעות כפולה: ראשית, ישראלים רבים לא מזדהים עם תפיסת העולם הרפובליקנית ומתנגדים לייבוא האג'נדות שלה, מהרחבת הנגישות לנשק ועד הגבלת הפלות, לישראל. שנית, והחשוב מכך, הפוליטיקה באמריקה היא מחזורית: הדמוקרטים מחזיקים כעת בבית הלבן ובסנאט, וגם אם יאבדו את שניהם בבחירות 2024, הם יחזרו לשלטון בעתיד. הכלל הראשון בשוק ההון הוא לפזר השקעות במניות - וזה נכון גם בהשקעות בדיפלומטיה.


הנשיא לשעבר טראמפ וסגן הנשיא לשעבר פנס. תהיה זו טעות "לשים את כל הביצים" אצל הרפובליקנים (Andrew Harnik, AP).

פתרון אחר שמוצע הוא לנסות להמעיט בשיח על נקודות המחלוקות בין ישראל לבין אמריקה הליברלית - בראשן הסכסוך - ולהתמקד דווקא במשותף. על ידי דיאלוג שמוקדש ל-"צד היפה של ישראל", להישגיה ולתרומה החיובית שלה לעולם, נוכל לחזק את הקשר עם הליברלים.

זו אסטרטגיה חשובה, ויש ארגונים נהדרים שעושים אותה, אבל יש לה בעיה מרכזית אחת: היא אסטרטגיה שמרנית. כשדוברת ישראלית, בין שהיא אקטיביסטית בקמפוס או נבחרת ציבור, מונה את הישגיה של ישראל - עצמאות מערכת המשפט, הנגישות של מערכת הבריאות, היחס הסובלני לקהילה הגאה, תעשיית ההייטק - היא בעצם אומרת "אף אחד לא מושלם, אבל המצב הקיים הוא דווקא בסדר".

והמסר של "המצב הקיים הוא דווקא בסדר" הוא מסר שמרני - ולכן נועד להיכשל עם קהל פרוגרסיבי. בלב האידיאולוגיה הפרוגרסיבית עומדת המחויבות לקדמה (progress) ולתיקון, ומי שמסתכל על ישראל דרך משקפיים פרוגרסיביות מעוניין לשמוע לא על הישגיה (ולא חסר, תודה לאל) אלא על הדברים שיש לתקן בה.


החוף בתל אביב. להתמקד "בצד היפה של ישראל" זו אסטרטגיה שמרנית, ולכן היא נועדה להיכשל עם קהל פרוגרסיבי.

אז איך עושים את זה? איך מדברים על מה שיש לישראל עוד לתקן - ולא חסר - אך מבלי לגרום יותר נזק מתועלת?

הרעיון שאנחנו משתמשים בו, ומציעים אותו בהרצאות שלנו לפעילי הסברה ולסטודנטים יהודים באמריקה, מורכב משתי מילים - גאווה ותיקון (Pride and Progress). יש הרבה במה להתגאות כישראלים, וחשוב להביא את הסיפור הליברלי שלנו איתנו: מההיסטוריה הענפה של ירושלים עד חיי הלילה של תל אביב, מהפיכת ההשכלה הגבוהה לנגישה ולאיכותית ועד לחברה האזרחית התוססת הנאבקת על צדק.


קו הרקיע של תל אביב והנמל ביפו. יש הרבה במה להתגאות כישראלים (קרדיט: Wallpaper caves).

אך באותה נשימה, ואולי אפילו לפני כן, לא להתחמק מהדברים שדורשים תיקון: מהעובדה שלמרות שמצעדי הגאווה בת"א הם אירוע בקנה מידה עולמי - אנחנו עדיין רחוקים משוויון זכויות לקהילה הגאה; שלמרות הסטארט-אפים בתחומי האנרגיה, המים והחקלאות - אנחנו אחת המדינות המזהמות ב-OECD; שלמרות שישראל היא מדינה בעימות מתמיד ושאזרחים רבים בה סובלים מחרדה או מפוסט-טראומה - אנחנו מזניחים את מערך בריאות הנפש. וכמובן לא ניתן ולא צריך להתעלם מכך שסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני נראה רחוק מאי פעם.


צעדת האקלים. למרות הסטארט-אפים בתחומי האנרגיה, המים והחקלאות - ישראל היא אחת המדינות המזהמות ב-OECD (קרדיט: רויטס).

אפשר להתווכח על הגורמים לכל אלו, ולטעון כי אין "פתרונות קסם" לבעיות כמו הסכסוך - אבל כמו שאמרנו בתחילת הכתבה, לנסח את הבעיה חשוב לא פחות מלפתור אותה.

צעיר אמריקאי אמר פעם באחת השיחות שלנו, "אני פגשתי המון דוברים ישראלים שכולם ממהרים לספר כמה ישראל נהדרת וכמה הפלסטינים הם רעים, וכבר אין לי כוח לשמוע. אבל ברגע שאתם שמים על השולחן את החסרונות והבעיות של ישראל, ולא מתחמקים מהן, על זה אני מוכן לדבר - ולהקשיב".

84 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Komentar


bottom of page